לאחוז אותם חזק במים הצפים
לנגב את האף עם השפה
לשפוך מילים של סתם, לא לצפות לתמורה
להרגיש את האדמה נעה ולשמוע את הדשא צומח

אלו דברים שלא מתקבלים בחוגים הגבוהים של כיתות ההיגיון,
ואנחנו שומעים ולא שומעים, מודים ולא מודים,
שכולם אכולים עד העצמות באגו מסריח,
ואנחנו רוקדים לפי החליל המשוגע שלהם

הם אומרים שטוב לנו למות,
כי תהיה עלינו הודעה בעיתונות
יעשו כתבה יפה כמה היינו יפים ורגישים,
ואיך יהלום כזה נלקח מהעולם לעולמים

אבל אנחנו לא נזכה לשמוע את השבחים,
כי נהיה בעולמות אחרים
אולי יש שם מלאכים מחללים בחלילים,
אולי מציאות חלופית שלא שונה בהרבה מהמציאות הזאת

ולמה הם גומרים עלינו כל פעם מחדש,
כאילו היינו הזונה הגדולה ביותר במערב
גם ככה זה לא משנה, אין דבר אחר,
אולי אם נחפש נמצא מה אנחנו עושים פה באמת,
ולא בכאילו של משחקים אחר כבוד, דעה ועקרון נקודת המבט.