|
חורף ללא מילים
שרב של מכאובים
שלכת של פרדות
אביב בוחר בצלילים
עברו רק שני חורפים
הבדידות צורחת
מבין הימים
בלילות אנחנו מתים
חזרו האנשים
מפילגש עם דודאים
לשממה בנישואים
הפילגש עם כאבים
בוכה בעיקר בבקרים
בערבים היא יוצאת
במחולות
היא לא מוחלת
על טעויות
היא הופכת
להיות האישה
שבעלה משתעמם איתה
הדלעת הפכה לאכזבה
הנסיך הלך לפילגש
שהייתה כמותה |
|
|
לא, אבל
ברצינות, באמת
סליחה.
אדולף, נסיון
שני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.