|
חורף ללא מילים
שרב של מכאובים
שלכת של פרדות
אביב בוחר בצלילים
עברו רק שני חורפים
הבדידות צורחת
מבין הימים
בלילות אנחנו מתים
חזרו האנשים
מפילגש עם דודאים
לשממה בנישואים
הפילגש עם כאבים
בוכה בעיקר בבקרים
בערבים היא יוצאת
במחולות
היא לא מוחלת
על טעויות
היא הופכת
להיות האישה
שבעלה משתעמם איתה
הדלעת הפכה לאכזבה
הנסיך הלך לפילגש
שהייתה כמותה |
|
|
כשאתה רואה
מישהו נועל את
המגפיים הגדולים
שלו, אתה יכול
להיות לגמרי
בטוח,שאיזו
הרפתקה עומדת
להתרחש.
ואני, כשאני
מריח דבש
והרפתקאות, אני
מתחיל לרעוד,
ותמיד מבקש
עוד.
-פו הדב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.