נעמי סונדר / צל אדם |
לא מחזירים מבט
כשעיניי נשואות מעלה בפליאה.
קולי נבלע בתוך הרעם,
לא נישא ברוח,
לא נשמע מעוצמת הסערה.
כדור הארץ לא מבחין
במשקלי ולא
קורא טביעות רגליי שנמחקות.
הים לא מתרגש מדמעות,
גם הגשם מתנכר
לדמעותי שנכנעות וטובעות.
ואין מי שיחלוק איתי
שקיעות וזריחות
שלא דואגות מקץ הימים.
רק הצל שלי לפעמים
משתלב עם אחר
ומזכיר לי שאנחנו גשמיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|