פקחי את עינייך היפות
מדוע משקפות הן מבט כה שבור
אל תזילי אף לא דמעה
לא כדאי שיראו אם יהרס האיפור

עצרי, אספי ידייך אל חיקך
חבקי את גופך השברירי בחמלה
אל תכנעי לאופוריית הכאב
הדם לא ירד אם יכתים את השמלה

את בובה חלומית
מריונטה ממושמעת
את תכלית השלמות
רק להביט, אין לגעת!
עמדי זקוף, ראש מורם
חלקי חיוכים ממיסים-
רק לא יותר מידי
שמא יחרטו קמטים.

ואם תרגישי שנפשך עולה על גדותיה
והשלמות בחוץ נכנעת לסערה שבתוכך
בואי אלי, אהובתי, אני אלקט דמעותייך
השקע של צווארי מתאים בדיוק לראשך