בין הלפני לאחרי
בין חלום למציאות
אתה תקוע,
תלוי בין שמיים וארץ.
לא פה ולא שם.
ואופפת תחושה כזאת
כאילו כבר לא היום
אך עוד לא מחר,
כמו בין ההירדמות לשינה.
ואתה רגוע ושליו,
נמצא בשום מקום
ואין מקום אחר
בו אתה חייב להיות.
ואין תחושת זמן,
לא משנה אם יום או לילה
אם אתמול או מחר
אם לתמיד או רק לשעה.
והחיים עוברים מסביבך,
מדלגים מעליך.
אתה אומר:
עוד רגע, עוד רגע.
בין הלפני לאחרי
בין החלום להגשמתו
אתה כנוע.
נסחף כמו עלה ברוח
ונשאר באותו מקום.
ואופפת תחושה כזאת
כמו בין היקיצה להכרה.
אם אתה ממשיך לחכות
לרכבת טובה יותר,
תיזהר לא להישאר
לבד על הרציף
כשהאחרונה תעזוב