האהבה אינה ישנה
לעולם
כצייד ערבות מנוסה
טורפת
כניגון פעמון בצוואר הגדי הרך,
מהדהדת
ראי,
ערב
נדרים של חמדה שוטח בפנייך
ועת התרגשו הגלים בגופך הטובל
קינאתי המיית המים-
אוהב
ירכייך כר נחמה לראשי
ניגון שפתייך אש אוכלה
ועת נוגה המדורה בער ודעך בעור החשוף
טרפתי אור כוכבים למענך
מניח פרחי תפוז גנובים על חלקת בשרך
בואכה הצעקה הגדולה-
הטובה
עתה בוקר,
עיניי בהוד הנשרים
בלבי עריצות לביאת ההרים
מקדש עוד אהבה אלייך
בונה מזבחות כמחסה לגרים
ראי,
גר אני בארצות אהבה
נע ונד , ממתין גשם
עניים ודלים שיריי
לך קורבן-
ותפילה.
ראי,
האביב שוב פורח בשמלה נהדרת. |
