אולי נראה עוד חודש אם מסתדר
אני לא אוהב אותך מספיק
ההורים שלי לא אוהבים רוסים
היא אמרה שאתה צריך לקנות חבל
עם השנים נהיים שמנים יותר
זה הכי יפה שמצאת אחרי כל הדייטים האלה?
עכשיו כשאני מסתכלת אחורה
איפה הייתה הטעות
ולמה היא קרתה
אני חושבת שזה החוסר ביטחון
הפחד ממה יגידו כשהבן אדם הוא לא בדיוק הצפוי
ואולי רק הייתי לך ריבאונד
הבחורה שעזרה לי לשכוח את האקסית
חשבתי לעצמי
ולפני שנפרדנו
סוד קטן וכמוס (כבר לא)
הרב תקע בשופר לברכה...
הרגשתי שזה כמו קללה שהבאתי על עצמי
ולאחר מכן בחלום ראיתי את הדמעות שלך
לפני שאתה עוזב אותי בדרך להרים הרחוקים שהיו מאחוריך
ועכשיו כעבור שנתיים אתה נשוי
ראיתי בחלום איך הדשא ירוק יותר
ואתה מראה לי את החופה ואני מאחורה
וראיתי את אולמי א בחלומי
ואתה שולח לה gif כזה של שועל או סנאי
של שמחה
מהולה בעצב
כי ידעת
ידעת
איך אני ארגיש
כמובן תימניה
דתיה
כזאת ששומרת נגיעה (ברור תימניה...)
עם אשכנזיה לא צריך לשמור נגיעה...
אפשר לחשוב שהתימנים סבלו מאוד בשואה
מי שהתחיל לבנות פה משהו היו האשכנזים אחרי הכל..
וראיתי ישר אחרי החתונה, סבתא שלי רצתה לקחת לה כמה תכשיטים
בחלום
ולהביא אותם לי
אך לא הצליחה
כי היא תפסה אותה על חם
והייתה כזאת טיפשה בחלום
והיה עוד חלום
משום מה אתה הרבה בירושלים
בטח ירח דבש או חופשה נוספת
ואני באה לחפש אותך
וחלום נוסף, שאתה מציג את אשתך על המרפסת
אבל אותה אחת הייתה אשכנזיה ומאושרת
זאת הייתה אני
אמרת לי
זאת הייתה יכולה להיות את
איכשהו ביקרתם אצלי בבית
ואם זה היה המחיר כדי להתחתן איתך אז הייתי שומרת
אבל כנראה שהמחיר שלה היה יקר יותר
כי היא שווה יותר
הבת זונה המכוערת
איך השווצת בזה לכולם
"אנחנו מאורסים"
"היא תימניה"
איך בכיתי בלילה הזה
והייתי בדיכאון כזה
שלא יכולתי ללכת לעבודה כמה ימים
המצאתי שאני חולה
חולת אהבה נכזבת
כל כך מהר
וכל כך בפתאומיות
עוד היינו בקשר און אנד אוף
עד שהיא באה
וקטפה לך את הלב
ומקווה שאתה מאושר
מאושר באמת על ההחלטה
ולא רק המחשבה שההורים והסביבה יהיו מאושרים
ועצוב לי כשאז שאלת
האם תרצי לגור מול הים?
כן למה לא
העיקר שזה איתך...
חשבתי לעצמי
חסמת אותי מכל מקום
מכל מקום אפשרי, חרא
שאני לא אפריע
אבל מה זה עוזר לי
אני עדיין מרגישה את האהבה
את התשוקה
ומקווה שיבוא גבר
שיביא לי בדיוק את מה שאתה הבאת לי
אמן
רק מלכתוב את כל זה
נופלות כבר הדמעות על המקלדת
אתה כבר מזמן שכחת
אבל אצלי הכל עדיין כואב ושורף
כל יום
אני מנסה להיות שמחה
ולהראות את זה לעולם ולסביבה
אבל בפנים הכל רקוב
הזמן כאילו נעצר
ולא זז
ומאז הכובד הזה בחזה לא נעצר
ומקווה שיאבד לי הזיכרון מתישהו
וזה ייגמר כבר
וחושבת מתי זה יעבור
מתי הבחור הבא כבר יבוא
ויציל אותי מהגהנום שהשארת
אני כל כך רוצה בית משלי, ילדים, כלבים וחתולים
והאמנתי שזה יהיה איתך עד שנזדקן ביחד
עד כמה שאתה דתי
אתה לא אנושי
ואנשים לא אנושיים הם אנשים חסרי רגשות
ואני יודעת שיום אחד בהיר של שמש
לך יהיה רע
ותצטער על הבחירה
ואז תיצור קשר והכל יהיה מהתחלה
רק הפעם מקווה עם סוף טוב...
ואם זה לא מלמעלה
אז יבוא אחד אחר
ואמרת שאתה אבן
ואתה באמת אבן
והאבן הזאת לא יוצאת לי מהלב
ופוגעת כל כך עמוק שם בפנים
היא כבדה על הלב
נ.ב
לפני חודש בערך בחזרה משבעה כשעברתי ליד מספרת אליהו
בדיוק שמעתי באוטו את השיר "האישה של חיי" של שלומי שבת
והוא בדיוק שר "אל תלכי את האישה של חיי, את האור בשתי
עיניי..."
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.