בקטע הנוכחי תהינו על כוחו של הפרט לחולל שינוי
מה גילינו?
ששינויים גדולים מתחילים בכל אדם עם עצמו,
וכשכולם מחויבים למטרה נשגבת אחת - היא מתקיימת,
גם אם הם לא מתאחדים בקבוצות, חוגים, או תנועות
מזג-האוויר של האנשים, כל אחד כפרט,
נשפך לכל תחומי החיים, ומשפיע,
לאט וביסודיות
כי כשאדם מתקן את עצמו, מתוקן כל העולם,
כי העולם מתאים עצמו לאדם, זה דבר שידוע וכתוב
ככל שיש יותר אנשים מתוקנים - העולם ככלל מתוקן יותר
עכשיו יבואו אנשים ויגידו -
מה זאת אומרת להיות מתוקן? מה, אני מקולקל?
ובכן כן, ועצם השאלה כבר מעידה על זה בעצמה,
כי היא נובעת מאגו רע, (אני מושלם, אני בסדר,),
הורדת האגו הרע לתחתית, והפיכתה לנתינה חסרת גבולות, כמעט,
של אהבה וכ'ו כלפיי בני-אדם אחרים,
להרגיש אותם, את מצוקותיהם. להכיל את כאבם ולשמוח בשמחתם -
לעשות להם טוב.
כי אדם אחר זה גם את ואתה.
כולנו נוצרנו מאותו חומר ראשוני רוחני שהוא הבורא,
אנחנו לא רק גוף ושכל ומוח, אנחנו יצורים רוחניים,
ומי שמתכחש לזה - טועה, מטעה, ומוטעה.
כשאדם עושה טוב לאדם אחר -
אוטומטית הוא עושה טוב גם לעצמו,
אפילו בלי להתכוון ובלי להרגיש.
ונתינה אפילו בלי שאיפה לקבל תמורה -
היא הכי נשגבת, למרות שיש לה תמורה ועוד איך,
פי עשרת מונים, מ-ידי הבורא, שהוא הטבע. |