איפה היינו... תזכירי לי?
אה, בתוך התחתונים שלך
תסלחי לי שאני אולי כזה חוצפן,
אבל בן-אדם זקוק לשעשוע לשם שלוות נפש ושפיות,
כי את מטרפת...
בוודאי שאשמח לאכול את הסופגנייה שלך,
הלחה, המשתוקקת
אני אתך בלב ובנפש

אני יושב... אני, איזו יוהרה
יושב וחושב עלייך, דמותך, מילותייך,
והקטן שלי בתוך מכנסיי מתחיל להתעורר
הוא אוהב אותך כמוני
המוזיקה שטותניקית לטפטף מעט משובה

בכל זאת, ברור יותר, שאת רואה אותי,
משאני רואה אותך
אבל את כל-כך יפה לי
ודמותך העירומה בראשי מזקיפה אותי
אך אל תדאגי, זו לא חרמנות גרידא,
זו אהבה באמת שענף שלה הוא חרמנות,
כמו כל אהבה לבעלי יצר

נפלתי שבי אחרייך,
ואלך אחרייך לכל מקום בדרכי הלב.