באתי מארצות החושך לארצות הקור,
לראות פנייך
שמש גדולה לא חמה תלויה חרש מעל כל השמיים
בארגזי החול הילדים חופרים,
מתי שהוא הם ימצאו, במקום אחר

אני מסתובב עם זקפה מפוארת מרוב אהבתי
כמו מצפן זקפתי מצביעה תמיד לכיוון אהבתי
אני הולך אליה, אני חוצה יבשות
אני הולך אליה במדבריות סלע קשות,
ובג'ונגלים גשומים, טחובים ולחים, רטובים

אני מבקש שתיתן לי חיים

אהבתיך עד כלות, יפה שלי,
וכישופך בנשמתי מציק לי
כמו מהופנט אני הולך אחרייך,
גומע ממך, לא יכול ללא נוכחותך

כמו יין בדם, אני שיכור אחרייך,
שבוי בך

לא ראיתי אהבה כזאת לפני,
לבי בוכה כשהוא מתעורר אלייך מתוך שינה,
כמו מתוך חלום בלהות אחד למשנהו
אך זו טראומת הערות
שנים רבות של תרדמה היו
והחיים שתיתני לי, אני אתן לך בחזרה,
בכל יום, בבית קטן או גדול,
בחצר או ברחוב,
במיטה או על כוס קפה
כי אני שלך, ושלך הייתי תמיד,
רק לא ידעתי.

אני אוהב אותך.