קשה לי להירדם,
אני חושב עלייך
את גם חידה לי, וגם הפתרון
את כל-כך מבינה...
הראש שלי מתכווץ מרוב מחשבות,
זה מה שקורה לי,
כשאני חושב הרבה.

אני יודע שאין טעם לחשוב,
לפחות לא יותר מדי
הרהורים רבים בלב האדם,
אך עצת אלוהים מכריעה תמיד את הכף,
לעצתו
אם לא במוקדם, אז במאוחר
אם לא בטוב, אז ברע
אלוהים מחליט
למה שיהיה מאוחר? למה שיהיה ברע?
מוקדם ובטוב, זה הכי טוב,
אין מה להיאבק נגד רצון האלוהים,
זו מלחמה אבודה מראש.

לכן באתי.
באתי אלייך, לא יודע מאין ולא יודע לאן,
אבל באתי. ואני כאן. ואני לא מתכוון ללכת.
אני לא מחליט עליי, אלוהים מחליט עליי.

הוא, אלוהים, הראה לי את כל הסימנים שזה ממנו.
הוא נתן לי להרגיש שזה ממנו.
וגם נתן לי את ההיגיון להבין שזה ממנו.

זה השיר שלי,
שנכתב ממנו, על ידו.