רמי בקיש / הסנה |
השליכה אותי למדורה
ואני נאכל אט אט.
כל מי שאהב אותי אי פעם
עומד סביבה צועק לי לצאת
אך מעבר לכך אינו עושה דבר.
זמן בלתי מוגדר של רגע חולף
בפנים הכל פחם אבל הכפיים
הכפיים שלי חזקות, מוחאות.
מסתבר שמה שלא הרג חישל
ושריד הנפש צעד החוצה לחיים
אל עתידו כגרעין אדם חדש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|