|
אם קוראים לי - אני בא
אם אומרים לי לעשות - אני עושה
אם צריך - זה מה יש
אחרת מה?
אחרת אתה הופך לנציב מלח,
אוגר קיבעונות עמוק בתוך הבטן
והקיבעונות האלו הופכים לפקקים בחשיבה,
שמפריעים לך לחשוב
והקיבעונות הופכים להתמרמרות בו אתה שוקע לרחמים עצמיים
והקיבעונות הופכים לחומות בינך לבין המציאות,
כי כשאתה לא עושה - אתה דוחה את המציאות מפניך
לפעמים אני לא יודע אם אני אמור לעשות,
אז אני עומד בתנוחת היכון - ומחכה
אם יש מה לעשות - אני עושה
אם לא - אז אני עושה כשצריך, יותר מאוחר
כי לפעמים אדם לא יודע שהוא אמור לעשות,
אז הוא צריך לשאול. |
|
|
לאחרונה הרבה
פעמים אנשים
אומרים שכבר אין
תקווה, למה
אנחנו צריכים
לקוות או דברים
כאלה, ברצוני
להזכיר מתי יש
תקווה, יש המנון
בשם "התקווה"
שאומר בדיוק מתי
יש תקווה, הוא
מתחיל במשפט
תנאי שאומר מתי
עדיין יש תקווה,
תחשבו על זה
טוב: כל עוד
בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח
קדימה, עין
לציון צופיה.
עוד לא אבדה
תקוותנו, התקווה
בת שנות 2000,
להיות עם חופשי
בארצנו, ארץ
ציון וירושלים.
מ.ש.ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.