אני גברת מטורללת מחופשת למקטרת שמביאה את הליצנים,
שקופצים מהגגות, מתרסקים בחצרות, ואף-פעם לא מתים.

- אז טוב לך ככה?
+ איך?
- להיות מחופשת למקטרת?
+ לא משהו.
- אז למה?
+ למה מה?
- למה את מחופשת למקטרת?
+ כי אני מטורללת.
- זו הסיבה שאת מביאה את הליצנים?
+ כן.
- טוב, תתקשרי אליי, נקבע פגישה, נעשה סקס.
+ אתה ליצן?
- לא.
+ אז לא בא בחשבון.
- אני יכול להיות ליצן.
+ למה?
- כי אני יכול.
+ כן, אבל למה תרצה מלכתחילה?
- כדי שנקבע.
+ אתה מוכן להיות ליצן בשבילי?
- כן.
+ כדי שנקבע?
- כן.
+ אתה עד כדי כך נואש?
- לא.
+ אז למה?
- כי בא לי עלייך.
+ מה בא לך?
- לתקוע לך.
+ חחח... איזה מילים...
טוב, בוא לתקוע לי מותק,
אפילו בלי שתהיה ליצן.
- כן?
+ כן.
- למה?
+ סתם.
- חייבת להיות סיבה.
+ כי בא לי.
- למה בא לך?
+ כי אתה חושק בי נואשות.
- אז מה?
+ זה מדליק אותי.
- למה?
+ כי זה נותן לי תחושת ערך.
- איזה ערך?
+ שאני קוסית אחו-שרמוטה.
- זה נכון.
+ דרך עיניך.
- אז מה העניין?
+ אני רוצה מישהו שיחשוב עליי כעל קוסית אחו-שרמוטה.
- למה?
+ זה כיף.
- למה?
+ כי ככה אני באמת יכולה להשלות את עצמי שאני קוסית
אחו-שרמוטה.
- את לא?
+ לא.
- אז איך כן?
+ הדעה בעיניי המתבונן.
- ומי המתבונן?
+ אתה.
- אז אם אני מתבונן בך,
וחושב שאת קוסית אחו-שרמוטה,
זה הופך אותך לקוסית אחו-שרמוטה?
+ כן.
- למרות שאת לא?
- כן.
+ למה?
- כי הדעה בעיניי המתבונן.

כיף אתך,
את נותנת לי לכתוב כאלה שטויות,
ולא מצנזרת.