קח את הבדידות
וְעַרְסֵּל אותה,
לא אל תקרא לה, אל תקרא לה בְּשֵׁם
היא שלך, כולה שלך
מן הַדּוּמִיָּה
קח רק את מה שנחוץ
שַֹּא בלב שלם
את הכובד הזה, רתום אותו על שתי כתפיך
גופך יעמוד במשימה
קח את הבדידות הזאת
אסוף אותה אל חיקך
כגור כלבים המכשכש בזנבו
ופניו נשואות אליך בציפייה
קח מן המדף את הספר האהוב שזנחת
הסר ממנו את אבק הדרכים שדבק לכריכתו
אולי בין דפיו השומרים עדיין את מגע אצבעותיך
תמצא דברים שהספקת לשכוח
קח את הבדידות שצורבת עכשיו בגרונך
תן לעצבות לעלות לעיניך הפקוחות
לזלוג על לחייךָ
פַּנֵּה לה את כל המקום שהיא זקוקה לו |
