|
ימים של יבול ופרי בפתחי
עומסים אמתחתם בשפע
זהרורי אור נקווים במורדות
ההרים.
והשמש זורחת בי כמו שלא זרחה
ימים רבים.
נפלאות בריאה ביקשתי לי
בבגרותי מעודנת השנים
לצלצל בפעמונים כענבלים של אור
מדושני עונג.
זר פרחים שזרתי על ראשי
לזכור את זו שהייתי בצעירותי
תמה וברה כרוח השדה. |
|
|
אנשים, אחיי
לאנושות, רעיי
לסבל- אל תאמרו
נואש! אל תאבדו
את התקוה להשאר
בבור השופכין
שרציתם, במקום
ללכת לבור
השופכין שאינכם
רוצים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.