|
והעולם במגעו
משייף יום אחר יום את עורו
בשופין גס ומחוספס
ונקרעים בו
ונתלשים ממנו
יריעות רחבות
וְהַפְּנִים הֶחָשוּף נפער לְעֵינֵי-כּל
עתה הוא מנסה לתפור
בחוט וּבְמַחַט
כְּסוּת חדשה
ולמתוח אותה
ולכסות סודותיו
ולהסות קולות סמויים
הבד לא נרתם לא נרקם
לא נתפר שתי וערב
לא הולך ומתהווה
רק חוטים מסתבכים בו
הלוך וסבוך
בסוף רק מֶמְבְּרָנָה דקה חוצצת
והעולם בְּשֶׁלוֹ |
|
|
"למה אתה לא
יכול להיות יותר
כמו אחיך
בוריס?
שקט, נחמד,
מנומס.
ואם שוב פעם
תגיד אלוהים מת
אני אתן לך כזה
פליק שתתחיל
לבכות"
אמא של ניטשה
ובוריס. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.