|
הגשם מוציא מן האדמה
ריח גופרית
הארץ, בין גן העדן לשאול
ביתי הזמני
נשטפת.
זה השיר.
את מזהירה אותי
לא להפריז בדימויים קיצוניים
כריח גופרית
אני מזהיר אותך
לא לחיות חיים חולפים
כמו גשם. |
|
|
א': שמתי לב
למשהו מוזר.
ב': מה?
א': שמתי לב שאת
כל הדיאלוגים
בינינו תמיד אני
מתחיל.
ב': וואלה?
א': וואלה, נראה
לי שזה בגלל השם
שלי.
ב': וואלה? רוצה
להחליף שמות?
א': מה זאת
אומרת, אני אהיה
ב' ואתה א'?
ב': כן.
א': טוב.
ב': שלוש ארבע
ו...
ב': וואלה,
סחטיין עלייך
ועל הרעיון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.