|
מרוב אהבה הוא שתק.
הוא אוהב אותו,
גם אותו,
גם אותנו...
פניני האושר שהוא מתיז
ניטחים על מראה העומדת מולנו
רואה בהשתקפות שלנו אני אחר לגמרי
כזה המתרוצץ קדימה ואחורה
על ציר הזמן של חייו.
התמונות באלבומים מכות בי ללא רחם.
ואותו הן מוציאות משלוותו
אז הוא מעביר את עצמו למצב שקט
ממהר לחשוב על מישהו אחר.
כשהשתיקה מופרת באמצעות
אלף לילה של גינונים משונים
הוא שוב ירים את המטפחת
וחיוכו יסתנן בגנבה. |
|
|
פעם אחת, בממלכת
הסלוגנין, לפני
שנים רבות, חי
לו סלוגן אחד
מאושר. הוא היה
מאושר, כיוון
שהיה לו הכל: כל
מה שסלוגן צריך
בחיים. וכיוון
שסלוגנין אינן
צריכין דבר, היה
סלוגננו מאושר.
זה
אוטוביוגרפיה,
דרך אגב.
(ללא כינוי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.