|
זה העצב שבוכה לא אני
הדמעות זולגות מהגוף שלא שלי
אני קופסה עם איברים
חלקים מתכלים
הרוח הרגשות והנשמה
מבקרים מידיי פעם
ולא הולכים לאבוד באדמה
לפעמים הלב שלי מבקר את שלך
לפעמים הנשמות מתאחדות
ואתה אמרת לי
הוצאת לי את הנשמה
אני רק רציתי לשכון בתוכה
לא היה לך מקום שאהיה איתה
היית כמו מלון דרכים
שלמתי מחיר
לביקור קצר ימים
ברגע היציאה כבר לא יכולתי לחזור
המחשב בראשך
החליט את המלון לסגור
מלון דרכים כבר לא שלך
פתחת פונדק יוקרתי
אקלוסיבי לה ולך
שיהיה לכם בהצלחה
אני כבר לא מחכה
אבנה בית מסביב לנשמה
ארקום עור וגידים
אלכוד שניה
לפני שאעבור דרך
ארון קבורה |
|
|
מי זרק את זה??
מנחם- מורה
בדימוס, בעמדה
בשכם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.