|
כאשר גאו המים
והסכר לא עמד בפרץ
את לא הבחנת בשיטפון
הממשמש ובא
כאשר הרפסודה שלי מקרטון
נסחפה ושקעה
את לא טעמת לא הרחת
את הסכנה
עתה כשהמים עד צוואר
עד גרון נשנק מצעקות ״הצילו!״
קולי לא נשמע
רק בועות אוויר במים
עוד מעט כמעט
גם הזרועות שלי
לא יוכלו עוד לאחוז
באשליית דמותך הנוכחת-נפקדת
כל שיעורי השחייה
כל תרגילי ההישרדות
כל מסות השרירים שפיתחתי
כל השירים בהם חטאתי בשגיונות
הכל יישאב אל תוך מערבולת אחת מסתחררת
עד יקיץ הקץ |
|
|
פעם בארבע שנים
יש אולימפידה,
אנחנו שולחים כל
מיני מתמודדים
שחוזרים מקסימום
עם ארד או במקרה
היותר מחמיא
כסף,
חודש אחרי יש את
אולמפיאדת
הנכים, שכשהם
חוזרים יש מטוס
מיוחד שמביא את
המדליות, אנחנו
הארה"ב של
המדליות.
שזה מרגיע אותי,
כי אם מחר תיהיה
התפוצצות
גרעינית וכל
העולם יפגע,
כולם יהיו נכים,
אנחנו מנצחים את
כולם.
עמוס מהמוסד
מוצא נחמה
בפרוטזה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.