אישה יפה לבושה שמלה צהובה,
ביום יפה של קיץ
ממלמלת בארמית משפטים מצחיקים מאוד,
וכל הציפורים צוחקים על העצים הירוקים
ועננים שחורים מתקרבים ממערב,
והיא חושבת לא יגיעו עד לפה
ומביטה בהם בחצי עין, ומבטלת, וממשיכה לשיר,
והעננים מתקרבים
והציפורים ממהרים לעזוב את העצים,
אבל היא עוד שרה
ואפילו הדשאים בורחים,
אבל היא עוד שרה,
וגם הפרחים קמלים,
אבל היא עוד שרה
והסופה מתקרבת,
אבל היא עוד שרה
והסופה עוטפת אותה,
אישה ענוגה לבושה שמלה צהובה,
והסופה אוכלת אותה,
אישה יפה לבושה שמלה צהובה,
והסופה קורעת את גופה מעליה,
אישה קטנה לבושה שמלה צהובה
והיא לא מפסיקה לשיר בשאריות איבריה הקטועים
אישה יפה הייתה אצלי ליד הבית.