|
כמה יפה האור בקצה מנהרה
בתקווה נוסקת תמיד אל על
גם בעלטת הליל זוהרים הכוכבים
והתקווה כמו גחלת לא תימוג
פלאי הבריאה הזו ממחישים לנו
את רגשי וגעשי הלב
את ערגת הנפש וחלומותיה
אולי הרצון לחיות הוא הקליק המדליק
המרפא את הגוף ואת הנפש כאחת
כי מעז יצא מתוק
כך אצל שמשון למדנו
אולי אחרי האי בהירות הזו
אחרי ההאבקות העזה הזו בן בני האדם
יבקע האור יפציע בוקר חדש על היקום
וכמו שנאמר:"לא יישא גוי אל גוי חרב"
וימי אחרית טובים יבואו על הארץ הזו |
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.