כולם מתקדמים
ואני נשאר במקום
זה נראה שכולם
פחות או יותר
שמחים
ורק אני פחות
או יותר בדיכאון

מה אני עושה לא נכון
שבגללו אני נע במקום
למה זה קורה דווקא לי
שוב נשארתי לבד בהמון

בסך הכל רציתי קצת שמחה
לא ביקשתי אפילו אושר
תמידי
לפחות איזו הצלחה קטנה
אפילו לא כיבוש מיידי

בסוף זה הכל מעשה ידי
כך אומר לי המטפל
גם זה שאת לא פה איתי
בעודי עדיין אבוד ושואל

ובסוף היום נותר שרוע
גם לעצב אין כבר כח לפרוץ
ורק יושב ותוהה מדוע
שוב אני תקוע בתוך הבוץ