|
אני נשברת כל פעם בקטנה
סדק פה סדק שם
כשמסתכלים על התמונה הגדולה
אף אחד לא רואה את זה
מהצד אני חזקה בלתי ניתנת לעצירה
כנות מוחלטת וכוח שלא נגמר
במציאות אני בוכה בשקט
כשאיש לא נמצא
כל מילות השבח
שורטות עמוק יותר מכל דבר אחר
מנסה להדביק חלקים עם חיוך מזויף
להחזיק מעמד
עוד שעה
עוד יום
עוד שבוע |
|
|
אתמול חברה שלי
הלחיצה אותי,
ככה אחרי הזיון
אנחנו מחובקים
יחד, ולא יודע
למה האווירה
התאימה והקראתי
לה שיר שכתבתי,
לא משהוא גדול
ככה ארבע שורות,
ואז משום מקום
אני רואה דמעה
זולגת לה על
הלחי, שאלתי מה
קרה והיא אמרה
לי שממש עכשיו
היא נורא מתרגשת
כי אני מזכיר לה
את אבא שלה, מה
אני אמור להסיק
מזה שגם לאבא
שלה יש זין
קטן?
עמוס מהמוסד
בתור לקליניקה
און. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.