מבעד למילות המורה, על היסטוריה
ניצב לו שערך החלק, כמו מראה בטבע
על בן גוריון נשמע עכשיו
אך דמיוני את ראשך הוא מלטף

האם זה אותו שער כמו אתמול?
האם זה אותו צייר עם אותו מכחול?
מי צייר לי את דמותך
והופ! לרגע קט נזכר בחיבתך

השיעור נמשך כמו מוסיקת רקע
אך לא תלמיד אני אלא רק אדם נפעם
ואיך אתכונן לו למבחן
כשכל אשר אזכור הוא שערך המושלם?

ואת לא שמה לב לכלום
את כמו תמונה במוזיאון, את עוד הנך מקשיבה למורה
המספרת בשקיקה על בן גוריון

ואני רק וזכר עד היום
כמו פתח לחלום
את שירת הנעורים
את יופי שערך כמו שיר
כה תמים, כה נעים