"וואו, איזה איבר יפה,
אני יכולה לדמיין אותו נשען ככה מעליי
רגע לפני שהוא מחליק פנימה"
אני שמעתי אותה צורחת ובוכה שזה לא בסדר
"מה לא בסדר?" שאלתי אותה
"הכול, הכול!" היא ענתה,
ומשכה לעצמה בשערה בפראות
את יכולה לשבת כאן,
אני אקנה לך דגנים וחלב
אני אקנה לך קפה שיהיה לך מה לשתות
אני אקנה לך סמים וסיגריות,
רק תשתקי
"מה עשיתי לך, אתה הולך ככה
אני פה מחכה, ואתה הולך ככה
אתה לא אמור פתאום ללכת ככה
אני לא יכולה להישאר פה ככה"
נדבר על זה אחרי זה,
יש לי עבודה ועניינים
תתאפרי יפה כדי שתיראי יפה
אולי זה יעזור לך לאהוב את עצמך
"אני מקנאת בך, ככה הולך ובא
אני שונאת אותך, ככה הולך ובא
אני בזה לך, ככה הולך ובא
כל הזמן אתה הולך ובא
מתי תבוא ולא תלך?"
יש לה במבה בשקית וגרעינים שחורים,
היא מפצחת אותם כמו בוטנים
הם לעד נשארים בין השנים
בכל רוחות השינויים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.