ביללות התנים הרעבים הוא ביקש נפשי
לא הייתה לי תקווה שאחיה עד הבוקר
רצתי יחפה בתוך היער הסבוך,
כפות רגליי זבו דם
ואז זה קרה -
המשכתי לרוץ, זה מה שקרה
ואז זה קרה -
נפערה מולי תהום גדולה
הייתי בקצהו של היער על צוק

רוח חסרת רחמים נשבה בפניי וטלטלה את גופי כמו עלה
ניסיתי לשמור על שיווי משקלי, אך כמעט נפלתי
שמעתי אותו משסע זרדים וענפים בעודו דולק אחריי
מבין מלתעותיו נשבה הצינה עד ל-פה
יללות הזעם שלו מילאו את היער כמו בובת מין מהגיהינום

לא הייתה לי ברירה,
להתרסק אל הסלעים מטה, או להיטרף
העדפתי להתרסק
קפצתי
ואז זה קרה -
קפצתי, זה מה שקרה
ונפלתי
ואז זה קרה -
נפלתי לתוך מים
ים או אגם, לא ידעתי
משקל גופי סחב אותי פנימה,
אך חתרתי מעלה בצלילה
ראיתי אותו מביט בי בהתמרמרות נוראית,
כולו מלא קינה ושנאה
צחקתי
שחיתי לעבר הגדה
ואז טרף אותי כריש.