|
בצבע אדום הוא בוהק
אַחַר מחוויר
אַחַר דומם.
משאבת-הדם ממשיכה בעוז עד לרגע האחרון
ולעיתים גם לאחריו
לעיתים גם לאחר שבאה למוח דומייה
לפלרטט עם הסוף המיוחל עם הסוף הנורא עם הסוף שאינך רוצה אותו
אבל כל-כך רוצה בו , לנוח סופסוף.
אָמַרְתְּ לי פעם: "אתה מיוחד, יש בך תּוֹם"
כל-כך לא רציתי להפוך את האותיות
רק להמשיך ולהמשיך עם הכל
למרות הכל
בזכות הכל
חרף כל התום הזה שאינו מצליח לשקף לעצמו
לעצמי
מציאות בת-קיימא. |
|
|
מורה לספרות
אמרה לתלמידים
לכתוב שיר
בחרוזים, אז דני
כתב: הלכתי ביער
בין העצים,
והמיים הגיעו לי
עד הברכיים. אז
המורה אמרה: אבל
דני, זה לא
חרוז! אז דני
ענה: מצטער
המורה, אבל לא
היו מספיק מים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.