בהתחלה הם מגדלים אותך
זורעים בך זרעים קשים
נובטים אך בקושי
בוקעים מעצמם אל עולם לא מסביר-פנים
אחר-כך אתה עם מה שגדל בך
מצטופף מתכווץ מפאת הדוחק
שפע של צמחים שפע של עשבי-פרא
כל-כך הרבה היכו שורשים כל-כך הרבה התרבו מעצמם
בהתחלה הם מגדלים אותך אחר-כך אתה מגדל את עצמך
מנסה לעשב לעקור לפנות מקום לגנן לעצב משהו משלך
אבל הם עדיין בסביבה מעירים מעוררים מוצאים פגמים
ואי-אפשר לחלץ מהם דברי שבח אפילו במשורה
בסוף אתה תצטרך לגדל אותם
להרים, לתמוך, לסעוד, להחליף
לתת כתף חמה
בשפה שהם יבינו
בינתיים תקופת-מעבר שכזאת
ולא ידוע מי מגדל את מי מה מגדל את מה
ואיך לעזאזל מצליחים ליהנות מהטבע העצמי
ואיך דוברים בשפתו |
