|
בְּעֶרֶב יוֹם הָאַהֲבָה
יַשְּׁבוּ הֵם זוּגוֹת זוּגוֹת
זָכָר וּנְקֵבָה
תַּחַת הַסְפִּירָלוֹת הַמְּחַמְּמוֹת
בַּבָּרִים בִּירוּשָׁלַיִם הַקָרָה
יַשְּׁבוּ הֵם זוּגוֹת זוּגוֹת
עֶלֶם וְעַלְמָה
בַּמָּסָךְ עֵינֵיהֶם נְעוּצוֹת
וְהָיוּ שָׁם שְׁנַיִם
אֶחָד עִם עֵינֵי קֶרַח וְש-ֵעָר בָּרָק
וְאַחַת עִם עֵינֵי בַּזֶּלֶת וְש-ֵעָר לַיְלָה
וְלֹא הִתְפַּלְּאוּ מִיֹּפִי הַמִּשְׁנֶה
וְלֹא הִבִּיטוּ בִּשְׁמֵי הַלַּיְלָה
אוֹ בַּבְּרָקִים הַמְּאִירִים
אֶלָּא בְּאוֹתָם הַמַּכְשִׁירִים
בָּהֶם הֵם מְצַלְּמִים
אֶת כָּל הָרְגָעִים
הַכֹּל כָּךְ חֲשׁוּבִים
בַּזּוּגִיוּת הַמֻּצְלַחַת. |
|
|
"...ואז החיילים
אונסים את הבנות
של הליצנים"
-סיכום "סיפורו
של ליצן", בלט
מאת פרוקופייב.
בחיי שזה מה
שקורה בבלט.
-העמותה לעידוד
ההכרה
בפרוקופייב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.