כמי שלא נולדה
אות
לא מתה
היא חוברת לאחרות
מרכיבות מילה
חיה
מוות נצחי.

בינתיים
השמים שולחים
אותות
אל בני תמותה
אשר עדיין
מהלכים
בינות קברים
ריקים.

עדיין
הבל פיהם שואף
אוויר של ימים
זכים
נושף לילות
עכורים
גונח ופולט על
חיים
מדבר ושר על
מתים
לצלילי מרש נישואין
נשבעים זה לזו
אמונים
עד שיפריד בינם
המוות.

ועיננו מתאמצות לקרוא
מילים שחוברות
למשפט
בבית משפט אשר
דן אותנו
למוות
בטרם הספקנו לשאול
אם היה זה
בית דין של מעלה
או מטה.

והמוות כבר לא אורב
מעבר פינה
הוא נישא בראש
חוצות
כאותה אות שנישאה
על כנפי דמיון
בבית עלמין של
ראשון ההוזים
כל רצונה היה
להיוולד
למות
בטרם עת
מבלי שאחרון המתים
ישים לכך לב.