את רואה את הבית מתבקע לשניים
לנגד עינייך,
קירותיו זעים כנוטים ליפול
הצבע על פניהם של בני הבית מתקלף,
עיניהם טרוטות, חיוכם רועד

הם אומרים: הוא היה אדם טוב,
כאילו יש בזה כדי להכיל
את כל השעות שביליתם יחד, צועקים צוחקים
מדברים מחליפים רשמים
כאילו במוחלטות המוות יש משהו שמנתק אדם
מן החיים

צריך
לבשל ביצים קשות, לסדר עיגולי מלפפונים
על הצלחת, כמה זיתים,
מטאפורה לעולם העגול שהיה ולא ישוב עוד,
אולי למחזור החיים, אולי
לחד פעמיותן של הבריות