|
כמה קשה זה ללבוש מסיכה פנימית
ולהתעופף עם הדמעות החונקות בגרון
ואין לאף אחד מושג איך אני מרגיש
הזיכרונות מקרבות את הבכי
ורוצה לא רוצה לי במוח
איזה פיספוס של דרך ארוכה
איזה ביזבוז של זמן מיותר
איזה שיקול דעת מוטעה
איך להירגע עכשיו |
|
|
אני אוהב
אותיות, דויד,
אריאל טיימס ניו
רומאן, שעות
שאני מסתכל על
אותיות.
נו מילא, אין לי
משהו יותר טוב
לעשות.. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.