נכון שתמיד אומרים ״טוב ציפור אחת ביד, משתיים על העץ״?
וזה נשמע מאד הגיוני בהתחלה, אבל פחות בהמשך, שאתה בעצם חושב
לעצמך  ״מה לעזאזל עושים עם ציפור אחת ביד?״
במיוחד אם היא מתחילה להתפתל, לנסות  לברוח
ולנקר לכם את היד.
אז ברור שציפור ביד זה תכלס- הכי גרוע!
אז אולי הכוונה שאפשר לאכול אותה?
כלומר ״טוב ציפור אחת בפה או בצלחת, משתיים על העץ״
או שהכי טוב לשים אותה בכלוב?
וזה יותר טוב משתיים על העץ?
או שאולי אפשר, לבקש מחבר שיחזיק אותה -ואז הביטוי יהיה : ״טוב
ציפור אחת שחבר שלך מחזיק אותה בשבילך, משתיים על העץ״

או שאולי... הכי טוב זה לשים אותה על העץ ולבקש שלא תעוף?
ואז הביטוי צריך להיות:
״טוב ציפור אחת על העץ משתיים על העץ״
אבל אם העץ הוא לא פקטור
אז אפשר לצמצם את שני האגפים
כך שיוצא :
״טוב ציפור אחת משתיים״
ואם נפעיל פה אינדוקציה חשבונית פשוטה יחסית
יוצא לנו שהכי טוב זה

״בלי ציפורים״


שזה די הגיוני, בעיקר,  אם אתם שונאים לכלוך ולשלשת...