מיכל יקיר / פרידה |
נשארתי עם בכי
בתוך גשם של עצב
השמש בין העננים
מחכה לאורך
מחכה שתחזור
הרי אמרת לי שאנחנו
תאומי נשמה
הרי קראת לי כפרה בצחוק
שלחת לי
לבבות אדומים
קראתי לך חיים
אז למה זה יותר לא קרה
למה ומדוע אתה עדיין איתה?
מדוע אנחנו רוצים את זה שלא
מדוע אנחנו בוחרים לסבול
האם זאת באמת הייתה
אהבה
אולי רק תאווה
של גוף נוגע
של מוח מתמכר
לסם בידך
למה שהיה או לא היה
מאגו פגוע מחמלה
נפגש שוב בגלגול הבא
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|