|
כאן בבית המקדש שלנו העלית את אהבתנו כקורבן
הקרבת אותי על המזבח בשבילה
היא סיר הבשר עליו אינך מוכן לוותר אני הארץ המובטחת
דרכת כמשה רק בשולי כניסתי
ראית נגעת ממרחק הושטתי אלייך את ידיי
אתה נסוגת לאחור
לא ויתרת על העבר והעתיד איתי נגמר
העיניים נפגשו הלב אהב הנשמות התאחדו
רק לרגעים ספורים נשארו רסיסים
הארץ קמלה בלעדייך עם אלו שבאו אחרייך
כמו עץ אלון גדול הטלת את צילך
רק שם בכניסה
נזכרנו בגן עדן
לפני התפוח לפני הנחש
אנחנו לבד עם אלוהים
יצאנו למסע החיים
ידענו נגענו היינו אוהבים.
נפגש שוב בגלגולים נוספים. |
|
|
אם היו לי
חברים
הייתי כותבת
הרבה פחות
סלוגנים.
בוליביה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.