קָחֵנִי אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל
שָׁם נִמְצָאִים הַרְבֵּה כְּמוֹתִי
וְתַעֲבֹר לִי חֶשְׁכַת לִבִּי
וְאוֹר יַעֲלֶה מִתַּחְתִּית יֵשׁוּתִי.

כִּי לֹא לְבַד הָיִיתִי
וְלֹא לְבַד אֲנִי
בְּיָם גָּדוֹל שֶׁל אֲנָשִׁים דּוֹמִים
אֲשֶׁר מִשְׁתַּלְּבִים עִם הַנּוֹף הַהוֹמֶה.

וְאוּלַי מֵעַצְמִי חֶשְׁכָתִי
נִשְׁאֶרֶת וְטוֹוָהּ אֶת גּוֹרָלִי
אֲבָל הִיא תִּמּוֹג כֶּנֶס
כְּשֶׁתַּהֲפֹךְ לְתִקְוַת שָׁנִי.

זָרוּתִי חֹרֶרֶת כְּזֵר
אֲשֶׁר קָמֵל וּכְרוּחַ מִשְׁתַּגֵּעַ
מִתְגַּעְגֵּעַ לָשִׁיר וּלְמַנְגִּינָה
הַמְּחַלְחֲלִים כְּמַיִם בְּסֶלַע.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי