ברוריה קוחנובסקי / השיר על השינאה |
אני עורכת שולחן לצוררי
אני מושיבה אותם בכורסאות כסף
בכיסאות קטיפה
אני מניחה לפניהם
פינכת זהב
מזלג איזמרגד
אני מגישה להם תקרובת-
מטעמי מלך
גוזלי אפרוחים
בשר נשר
תופיני עדן
הם דוחים התקרובת
אני מקרקפת בשר ראשי-לשמח
אני פושטת עורי-להנעים
אני רואה את פניהם ניבטים בגביעים
ויודעת-
כשרוחשת השינאה דבר לא יפיסנה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|