הוא הולך על שערותיו לבית-שימוש
וממשמש את קירות התא הרכות
ליד היד יש יד שנייה ושלישית,
והוא מגרד בביצים
הוא מתרסק לתוך תבלינים עשויים היטב
ומורח את השלולית בשערות
מרביץ ומלטף את הפודרה הנשית,
ומרסק משמש על שמשת המכונית

הוא איש מ-יד שנייה,
ולא הייתה יד ראשונה
הוא חיפש אותה בכל העיר הרחבה
לא מצא מאומה
רק רגש ישן על מפתן דלתה

כשהוא גר קרוב - הוא גר רחוק מאוד
וזה ליד הים איפה שהגלים עולים
ומכסים את הבתים בשלל צבעים
של דגים עזים שאוחזים לסתות
בפינות הבתים החדות
ולא מרפות.

עפיפון עף רחוק מאוד,
לא רואים אותו בעין בלתי מזוינת
ענן מרחף גבוה מאוד, והוא שחור,
אבל רואים אותו
ויש את הירח שרואים בעיקר בלילה,
כי בלילה הוא בצד הנכון של הכדור
ויש את השמש שעדיף לא להביט בה,
אבל היא זורחת בבוקר ושוקעת בערב
ויש את הימים האלה שכולם מרמים את כולם,
אבל זה כבר נורמה
ויש את הילדים התמימים האלה ש-רק נולדו,
ואין להם מושג לאיזה גיהינום השריצו אותם ההורים שלהם
ויש את העץ, והוא גבוה,
והצמרת שלו נוגעת כמעט בשמיים,
או לפחות כך נראה
ואותו העץ יש לו שורשים עבים ועמוקים מאוד,
והוא יונק מים מהאדמה שמקבלת גשם מהשמיים
והאיש הולך בבוקר לקנות לחם, גבינה וחלב,
והוא קונה גם עיתון, אבל לא קורא אותו
ויש את הרדיו שמשדר ומשדר,
והפיות של האנשים שמדברים ומדברים,
ובסוף כולם מתים.

היא צונחת תמימה,
בגל ובשערה
ויד לה תמימה,
מחזיקה את עצמה
והיא גדולה נורא,
יש לה מראה מטיל אימה
והיא לא מראה,
את כל התמונה

והיא זורחת בלב אותה מתנה,
שניתנה מזמן ולא נפתחה
והייתה לה אהבה קטנה,
אבל היא אבדה
ועכשיו היא בוכה,
והירח גבוה מעל ראשה
ואין לה חבר וקרוב,
ואין לה כוס מים לשתות.

ועכשיו היא מתה,
והיא קבורה,
באדמה שחורה
וילדים משחקים עליה,
כי בנו מגרש משחקים על קברה
ומיץ נוזל עליה,
ונוזלים עליה דמעות.

"אני יודעת להקשיב,
סימפתית,
ובעלת עכוז מוצק במיוחד."

מעריצים אותי
כל מיני צמחים
על אדן החלון
ואני לא יכול לישון.