מי-חמצן לתוך הווריד בלי סמי הרדמה
שיער פרוע, עין פוזלת,
פה מוטה מטה בצדדים
מרשמים חצי מזויפים מחצי רופאים שונים,
לכל מיני כימיקלים שעוזרים להעביר את החיים,
מספיקים לשנה-שנתיים
ולד-זפלין שרים עד צאת הנשמה,
כל היום אצלו במערכת,
וגם בתוך הגוף פנימה,
מזיזים את העצמות הקטנות של האוזן

חצי מהאנשים מכירים אותו בתור "השפוך מברלין",
והחצי השני חושב שאין לו בכלל בית
הם, האנשים, שוטפים את הכבישים ואת המדרכות,
לילה-לילה, יום-יום
מעולם הוא לא הבין לאן הם הולכים,
ואף-אחד לא הסביר לו
אתה ילד של טיפת מים, אמר לו בעל הקיוסק,
ונתן לו פחית בירה, "רק אל תגלה לבוס,"