חָנַטְתִּי פַּגַּי
עֶדְנַת נְעוּרִים פָּגָה חָלְפָה לָהּ
תַּמּוּ יְמֵי תְּמִימוּת, מֵתוּ יְמֵי תֹּם
כִּי, הַנַּחַל מֵימָיו עֲכוּרִים
מְנַקֵּז יוּבָלִים שֶׁמְקוֹרָם לֹא יָדוּעַ
נוֹשא כְּזָבִים וְתִקְווֹת שָׁוְא.
וּבְכָל זֹאת, שׁוֹרַשַׁי מַמְשִׁיכִים לִינֹק
מְסָרְבִים לְהִקָּרַע מֵאַדְמַת הָאָבוֹת.

חָנַטְתִּי פַּגַּי
עֶדְנַת נְעוּרִים פָּגָה חָלְפָה לָהּ
תַּמּוּ יְמֵי תְּמִימוּת, מֵתוּ יְמֵי תֹּם
כִּי, פְּרוֹתַי בְּכוֹרָה הֵם, הִקְדִּימוּ לְהַבְשִׁיל
וַעֲנָפַי עוֹד דַּקִּים, יִמְרְטוּ בְּאִבְחַת רוּחַ
וּבְסִיסִי עוֹד חַלָּשׁ, יִתְבּוֹסֵס כְּשֶׁהַגָּדָה
תּוּצַף.
וּבְכָל זֹאת, יִחַלְתִּי לַאֲרִיָּה, חִכִּיתִי לַקָּטִיף
כְּשֵׁם שֶׁחָוָּה הָאֲמִינָה לַנָּחָשׁ.

חָנַטְתִּי פַּגַּי
עֶדְנַת נְעוּרִים פָּגָה חָלְפָה לָהּ
תַּמּוּ יְמֵי תְּמִימוּת, מֵתוּ יְמֵי תֹּם
כִּי, הַדְּבֵלוֹת שֶׁהִגִּיעוּ לְעֵת קַיִץ
הָיוּ מְתוּקוֹת וַעֲסִיסִיּוֹת
אַךְ חֲלוּלוֹת מִתֹּכֶן.
וּבְכָל זֹאת, הֵן נֶחְטְפוּ בַּמְּהֵרָה
וְאוֹכְלֵיהֶן הִתְעַנְּגוּ עַל כֹּל פֶּלַח.

הוֹ עֵץ תְּאֵנָה, הוֹ עֵץ תְּאֵנָה
לְבָבִי לְבָבְךָ, לְבָבְךָ לְבָבִי
גַּם אֲנִי חוֹנֵט אֶת פַּגַּי