למה את מצפה ממנו להיות הוגן,
כשאת בעצמך לא הוגנת?
שתיתי את הקפה על המדרכה,
מתוך פחית קולה ריקה שקילפתי לה את המכסה
התכנית הייתה לנגן עד שיהיו לי כמה עשרות שקלים,
כך בכל יום בשבוע, חמש פעמים בשבוע,
אבל איך שאנשים הסתכלו עליי,
לא היה לי אומץ להוציא את הגיטרה
סיימתי את הקפה וזרקתי את הפחית,
לתוך פח האשפה הקרוב כמו אזרח הגון
לקחתי איתי את הגיטרה והלכתי לספרייה
זו ספרייה ציבורית קטנה,
אבל היא מזכירה לי נשכחות,
את ימי ילדותי בהם הייתי מיותר,
בפני כל דבר חוץ מפני ספרים
קראתי משהו ועוד משהו,
מחפש בין הספרים
ואז אפילו כתבתי שיר קטן,
שכתבתי בעט שהשאלתי מהספרנית
יותר מאוחר בלילה - הלחנתי אותו,
ולדעתי הוא ממש טוב
אבל אין לי מה לעשות אתו,
מלבד אולי לשיר אותו על המדרכה,
אם יהיה לי אומץ. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.