ויש ימים שהכאב משתלט,
הוא מרכז הכובד,
ובי, כאוות נפשו, הוא חובט
ובא לי לבכות ובא לי לצרוח
ובא לי למות
ועם נשמתי ממנו לברוח
ועולה בי תמיהה-
וכי איש אינו רואה?
ועולה בי שאלה-
האם הכדור יספק מענה?
ואם כן-
אז כדור של רופא,
או כדור של רובה?
ובכאלה ימים,
איך אמר אז גדול המשוררים-
אין חדש תחת השמש
והכל רק הבל הבלים
וזה צורב כסכין
וחד כתער
ורק מדגיש את הפער
ביני לבינכם-
אלה, שיש להם פתרון
אז מה רק ביקשתי,
גם אם קטנתי?
התחינה בי בוערת,
רק לאווירה מאפשרת,
רק להעריך את העובדה,
שאני, בעולם הזה, נשארת...? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.