כַּרְמֶל בַּחֹרֶף
רֵיחַ טַחַב מֶשָׁכֶּר בָּאֲוִיר
מִחְטֵי אֹרֶן סְפוּגֵי מַיִם
פִּטְרִיּוֹת תַּחַת הָאֵלֶּה
וַאֲנִי פּוֹסֵעַ בֵּין הָעֵצִים, שׁוֹכֵחַ מִצָּרוֹתַי,
בּוֹרֵחַ מֵהַחְלָטָה, דּוֹחֶה אֶת הַאֶפְשָׁר,
מְפַחֵד מֵהַתּוֹצָאָה, נִרְתָּע מֵהָאֱמֶת
נוֹתֵן לָרֵיחַ הָאֲדָמָה הָרְטֻבָּה לְסַחְרֵר אוֹתִי
לְנוֹף הַמִּפְרָץ לְהַקְסִים אוֹתִי
לְנֶגֶר הַטִּפּוֹת עַל קוּרֵי הָעַכָּבִישׁ לַשָּׁטוֹת בִּי
בַּמָּקוֹם לְהִתְמוֹדֵד עִם הַמְּצִיאוּת,
לְהִתְגַּבֵּר עַל הַבֶּהָלָה, לָדַעַת אֶת הַתְּשׁוּבָה
אֲנִי אֶעֱשה זֹאת, אוֹמֵר לְעַצְמִי לְבַסּוֹף
כִּי אוּלַי גַּם הוּא,
אוּלַי גַּם הוּא בּוֹרֵחַ