לֵב הוּא כְּמוֹ יַעַר עָבוֹת
כָּל מַבָּט עֵינַיִם תְּכוּלוֹת
כָּל צְחוֹק עָמֹק מִלֵּב יָם
כָּל חִיּוּךְ מָתוֹק מִמֵּי נָחַל
מַצְמִיחַ עָנָף חָדָשׁ, צַמֶּרֶת, שיחַ, עֵץ, נִצָּן וְנֶבֶט
הַקִיסוֹס מִשתַּרֵג וּמִתְפַּתֵּל
עַד שֶׁהַיַּעַר כְּבָר שָׁלֵם, מָלֵא חַיִּים.

אַךְ מַגִּיעַ שָׁרָב וְיֹבֶשׁ
וּכְשֶׁנִּצֶּתֶת הַאֲהֵבה הִיא יוֹצֵאת מִכְּלַל שְׁלִיטָה
מֵאֵשׁ מְחַבֶּקֶת לשּרֵפָה מִפְלַצֹתִּית
מַשְׁחִירָה וְדוֹרֶסֶת אֶת הָאֲדָמָה
הַשָּׁמַיִם מִתְמַלְּאִים פְּתִיתֵי אֵפֶר
הָעֵצִים בּוֹעֲרִים וְנִשרָפִים אַט אַט
וְהֵם מִתְקַלְּפִים וְחוֹשפִים עוֹר פָּגִיעַ וְרַךְ
עַד שֶׁנִּשְׁאַר רַק עוֹד אוּד מֵצֵל הַשּרֵפָה, גֶּזַע
חָרוּךְ אַחֲרוֹן
וְנִשְׁאָרָה בּוֹ עוֹד גַּחֶלֶת
וְלַמְרוֹת שֶׁהָאֵשׁ מַמְשִׁיכָה לִשרֹף וּלְהַכְאִיב
אֲנִי מְקָרֵב אֶת יָדַי וּמִגַּן עָלֶיהָ
מקווה שאוּלַי, הַפַּעַם הִיא תְּחַמֵּם וְלֹא תִּכְוֶה
אוּלַי, הַפַּעַם הִיא תָּאִיר וְלֹא תְּסַנְוֵר
אוּלַי, הַפַּעַם הִיא תְּעוֹרֵר פְּלִיאָה וְלֹא בֶּהָלָה
אוּלַי, אוּלַי יֵשׁ עוֹד תְּקַוֶּה.