27/4/17

שירים של אהבה נכזבת
הם השירים הכי יפים.

הם באים בהתקפים
הם מתרחבים ומקיפים, בבת אחת
את כל ההוויה
והם אוספים, בהתפרצם
קצוות מפוצלים
גצים וגחלים
חצי-כבויים
ומדליקים בם עוד שריד של להבה

הם לא תוקפים,
הם מלטפים
גלדים שטרם התאחו
והם עוטפים בתחבושות
את הפצעים שנפתחו
שנפתחים עוד, שוב, ושוב
(רק קצת פחות עם כל סיבוב)
ומנקים עם אקונומיקה
כל מה שלכלכו

כי בשירים של אהבה נכזבת?
יש בהם משהו אחר
יש בהם, משהו יותר מ...
שירים של אהבה... אוהבת?
או איך אפשר לקרוא לה?
אהבה מושבת?
זה נשמע לי קצת מוזר
אהבה כזו טובה, בלי ייסורים, בלי לב נשבר

הם מטפסים באטיות מהטבור אל הצוואר
ומתפשטים בעדינות בטיפוסם בכל איבר
והם זוכרים כל הברה ונשיפה
כל רמז לרמיזה
כל שבריר של רגע בו חשבנו שדמיינו שאולי היה נדמה ש
כל חיוך
כל עפעוף
העוויה של הפרצוף
כל שפשוף
של זרוע

כל כמעט-לנגוע

והם שורפים.