New Stage - Go To Main Page

רמי בקיש
/
המילים

ללשון, לחך, למיתרי הקול, לפה.
הן שייכות לידיים עבור חרש.
לקללה ברחוב,
לחוצפה ,לרוע,
למשורר, לפילוסוף,
לאילם מבחירה.

הסדר בבית דפוס של החיים מקווה שיצא יפה,
שבפני מישהו זה ימצא חן.
שהיורד מהקומה האחרונה במגדל בבל יבין.
עיוור שלא ראה מימי חייו מרגיש שהאות הבריילית
דומה לציור סיני שמרכיב איזו הברה ולומד לדבר שפות מזרח.
הוא מחליט ליזום סטרט אפ של אימוג'ים לליקויי ראיה.
אני הייתי מבקש שתמצא שפה חדשה לנטולי האינטיליגנצייה
הרגשית.

השפה שתפסה יותר לעצמה השתלטה
על שלטי החנויות ועלי.
אני האנטיתזה של אליעזר בן יהודה.
היא חופשיה ממני
ואני חופשי ממנה
משחקים בתופסת היא ואני
ואימא אף פעם לא קוראת לנו לחזור הביתה.

סופר מבצע תרגילי פונטיקה עם רעיונותיו.
בודק לעצמו איך הן תשמענה בסדרים מסוימים.
מדמיין לעצמו צליל זו שפירושה "מחיאות כפיים חזקות במיוחד"
כשהוא מצליח להמציא אחת חדשה
היא מפתה אותו לשחק מחבואים
בקלות הוא נכנע
והוא תמיד העומד
אחת שתיים שלש.
הוא לא מוצא
רק לכם מותר לי לגלות
שהיא ברחה למערת האדם הקדמון
מצאה ציור קיר
נעמדה מאחוריו.

מתכוונת להגיד לארכיאולוג מהעתיד
שהיא שייכת לאף אחד
או לכולם.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/3/19 7:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רמי בקיש

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה