כש-מיכה חצה את הגדרות,
הוא לא ידע שהוא יאבד רגל.
אבל זה בדיוק מה שקרה.
הוא עלה על מוקש,
לא שם לב,
נשמע קליק כשהוא הסיר קצת את רגלו
ואז המוקש התפוצץ.
לא נורא, אמרה לו מלי,
כשהוא הלך על רגל מלאכותית שהרכיבו לו.
עכשיו אין לך סיבה לרוץ,
ובאמת אף-פעם לא אהבת לרוץ.
גם לא למהר.
וככה הוא היה הולך אטי-אטי,
על רגל מלאכותית,
ואומר לכולם מה אתם מתפלאים,
יש לי רק רגל אחת טובה,
מותר לי ואפילו מתבקש ללכת לאט.
וכשהיו מצפים ממנו למהר,
הוא היה אומר -
אני לא יכול,
יש לי רק רגל אחת,
שאחרים ימהרו,
אני צריך הכול לאט.
וכשהיו מצפים ממנו שיעבוד
בעבודות שדורשות הליכה ועמידה,
היה אומר -
מה אתם רוצים,
אני לא יכול ללכת ולעמוד כל הזמן,
יש לי רגל אחת בריאה,
השנייה מלאכותית,
אני צריך לשבת.
ומלי הייתה צוחקת ואומרת לו
שזו לא רגל מלאכותית,
אלא רגל מלכותית,
כי כולם נאלצים להתייחס אליו כמו מלך.
וככה עברו השנים,
על מי מנוחות, אטיים-אטיים,
עד שהוא החליט -
נמאס לי,
אני רוצה רגל אמתית חדשה.
והוא הלך לפרופסור במחלקה החדשה,
וגם הרפואה מאז התקדמה,
והוא שתל לו תאים בגדם,
ואמר תוך כמה שנים תצמח לך רגל חדשה.
וכך היה.
שלוש שנים כמו כלום,
ויש לו רגל בריאה.
הוא אימן אותה,
והגיע למצב שהוא יכול לשחק כדורסל.
ואז אמרו לו -
אתה יכול למהר.
ואז אמרו לו -
אתה יכול ללכת.
ואז אמרו לו -
אתה יכול לעמוד.
ולא ויתרו לו על העבודות
שכולם עושים.
אבל בראש אני חושב כאילו יש לי רגל אחת,
הוא ניסה להסביר.
מה זאת אומרת בראש,
הם אמרו,
יש לך שני רגליים,
תתנהג כאילו יש לך שני רגליים.
אבל הוא לא ויתר,
והוא מילא טפסים
והלך לפסיכולוגים
שאבחנו אותו,
וקבעו -
המוח שלו מתנהג כאילו יש לו רגל אחת,
כי המוח עוד לא הפנים שצמחה לו רגל חדשה,
ועל כן הוא לא יכול לעשות מה שכולם עושים.
אז המעסיקים אמרו לו -
אנחנו מבינים,
אתה נכה בראש.
והוא מאוד נעלב,
ובכה ובכה.
אם לא מצליחים לדפוק אותך מימין,
אמר,
מנסים משמאל.
ומלי אמרה לו -
אתה בסדר גמור.
מבחינתי אם הרגל האמצעית הקטנה שלך פועלת -
אני מאושרת.