New Stage - Go To Main Page

לורן רובין
/
קדימות אופרטורים

מה איתי? אני בסדר.
בסולם של אחד לעשר אמקם את עצמי במינוס עשרים וחמש לפחות- כמו
שהחיוך מיקם את עצמו על פניי, בדומה למינוס המתנחל לי בעו"ש של
חשבון הבנק; הכל בסדר.
קראתי הסבר פעם באיזה אתר על שחובות ומינוסים השייכים לאדם
שהתאבד מתאפסים אוטומטית, נעלמים יחד עם האמונה והתקווה. אבל
אצלי הכל בסדר, הכל מעולם לא היה יותר בסדר. וזה בסדר שאני
משקרת שבסדר- למרות שאמרת לי שזה לא בסדר. שום דבר לא בסדר.
זה מינוס של עשרים וחמש לפחות, בסולם של אחד לעשר. נמאס לי
להרגיש לא מספיק, נמאס לי להיות מינוס עייף המאפיין מספרים
גדולים, ואמונות קטנות.
כלום לא בסדר, המחשבה על להרפות מעולם לא נראתה לי כה זוהרת-
זו תקוותי ההולכת ודועכת; המינוס מעולם לא היה כלכך כבד עלי,
אבל זה בסדר כי החיוך חרוט לי על הפנים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 6/1/19 5:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לורן רובין

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה